ביום ד' ה22.5.24 מקיימת הבמה לתולדות ארץ ישראל והעם היהודי מפגש עיון לכבוד צאת הספר של ד"ר ניר רצ'קובסקי "הרפתקאות מולייר בשפת הקודש: מאה שנות תרגום לעברית".

המפגש יתקיים בשעה 12:00 מגדל אשכול קומה 29 באולם הסנאט מוזמנות ומוזמנים להגיע

בגיליון ינואר 2021 כתב העת היוקרתי לצילום, Lens, פרסם צילומי דיוקנאות של אמן הצילום יגאל פליקס, תלמיד התכנית, שנוצרו במגמת הצילום של תיכון רעות לאמנויות, שיגאל עומד בראשה. הצילומים הם תוצר של עבודת סטודיו המתרכזת ביצירת אמון בין המשתתפים, ובייחוד בין האמן/מורה לבין התלמידים הצעירים. "אנחנו מחפשים משהו מוכר שהוא בלתי ניתן לתיאור, מבקשים את האפשרות שתיווצר ממערכות היחסים בין האנשים על הסט לבין הצלם: רגשות, אינטימיות, אישיות. זה תלוי בגורל, ואם הקסם מתרחש זה בזכות האמון שיוצר את החיבור." 

הדג של ארתור גוסס. בעקבות עצתה של אמו, הוא יוצא למסע חיפוש אחר תשובה לשאלה "מה זה שיר?" מתוך אמונה שהתשובה שימצא תרפא את הדג שלו. לאורך המסע הוא מבין שגם המבוגרים מתקשים לתת תשובה לשאלה הזאת. השאלה הקונקרטית והדחופה שלו מקבלת מענה מופשט, לירי ופואטי שלא תמיד מובן לו אבל חודר לנפשו והופך בסוף המסע לשיר שהוא כל כולו שלו. ארתור, ביחד עם הקורא/ת שמצטרפ/ת למסע שלו,  מבין שלפעמים אין תשובה פשוטה אחת ושמילים לא תמיד מצליחות לתאר דבר יחיד ומיוחד כמו שיר, או כמו הקשר שנרקם בין ילד לדג הזהב שלו. ספרו של ז'אן פייר סימאון בתרגומה של רותם עטר. ראה אור בינואר 2021.

תארבות, ביתה ספר לאומנים וקהילה, השיק יוזמה מבורכת של מאגר מקוון האוצר בתוכו תיעוד פעולות אמנות בארץ ובעולם. המאגר מכיל דיווחים קצרים בפורמט כפולה של דף עיתון, המתארים יוזמות חדשות ופעולות ותיקות לשילוב אמנות בקהילה, מעפולה ועד שיקגו, מאתונה ועד יורקשייר. בכל פריט ניתן למצוא קישורים לאתרים של הגורמים המפעילים. מומלץ לפעילי תרבות וחברה, למחפשי השראה ולסקרנים.

בשנת הלימודים תשע"ט תלמידי הקורס "קוסמופוליטיות: תולדותיו של חלום" נענו להזמנה לתרום ייצוג לרעיון הקוסמופוליטיות בפורמט של דימוי עם הסבר מצורף. בפעולם אוצרות זו, כל אחד מהמשתתפים הביע רושם אישי מהמושג -- לעיתים באמירה ביקורתית, לעיתים באמצעות שיתוף בחוויה פרטית--אשר מצטרף לכדי תמונה מרתקת ומעוררת מחשבה. תמונה זו היא ניסיון להתחקות אחר כמה שיותר היבטים והשלכות של הקוסמופוליטיות, מתוך שאיפה לייצג אותה בדימוי ובמלל. המסקנה העולה מן התוצאה הסופית היא שגם את המרוחק והזר אנחנו מצליחים לפרש קודם כל ולפני הכל, באמצעות הקרוב והמוכר.